יכולות להיות עוד כמה חוויות מרירות מלבד קורבן מיואש שמוכן לקבל עזרה ואז נבגד בידי ה-"מסייע".

דמיינו ילדה בת 7 שהופנתה לפסיכיאטר או פסיכולוג כדי שיעזור לה עם בעיות רגשיות הקשורות לגילוי עריות. נניח שאז המומחה גם מתעלל מינית בילדה בזמן ה-"טיפול". ומהן התהפוכות הרגשיות שהקורבן הטראגי סובל מהן?

בגידה נבזית כמו זו לנוכח משבר אישי שהוא כבר רציני יכולה רק להעמיס על הקורבן צלקות נפשיות וחוסר יציבות נוספים.

זו גם ביקורת מאשימה על "מקצוענים" אלה שהוטלה עליהם המשימה לעזור לאנשים שמאוד חלשים רגשית.

ב- 31 באוקטובר 2002, נידון הפסיכיאטר הצרפתי ז'אן פייר טרמל לעשר שנים בכלא על אונס וניצול מיני של שתי מטופלות, שלפי קביעת בית המשפט היו במצב פגיע ביותר. טרמל, בן 52, טען כי ה-"טיפול" שלו מבוסס על "מסורת מזרחית" שבה "גבר מבוגר מלמד נערות את האקט המיני".

"טיפול" כמו זה לעולם לא עוזר. זו בגידה דוחה במסווה של עזרה, שמתרחשת לעיתים קרובות מדי בתעשיית בריאות הנפש.

• מבחינה סטיסטטית, אישה נמצאת בסיכון גדול יותר להיאנס כשהיא נמצאת על ספת הפסיכיאטר מאשר אם היא עושה ג'וגינג לבדה בלילה דרך פארק עירוני.
• במחקר בריטי שחקר מקרים של מגע מיני בין מטפל למטופל בקרב פסיכולוגים, 25 אחוז מהם הודו כי טיפלו במטופל שהיה מעורב בקשר מיני עם מטפל אחר.
• ב-2001, מחקר דיווח שאחד מתוך כל עשרים מטופלים שהוטרדו מינית על ידי המטפלים שלהם היה קטין, כשהגיל הממוצע היה 7 אצל בנות ו-12 אצל בנים. הילד הצעיר ביותר היה בן שלוש.

בזמן שחמלה, שכל ישר והגינות מצהירים שהתעללות מינית במטופל היא מעשה חמור ונפשע, פסיכיאטרים ופסיכולוגים עובדים קשה כדי להפוך אותה לקבילה -- אפילו כשהקורבנות של הניצול הם ילדים. כשהם מאחדים את האבחונים המומצאים במדריך האבחון והסטטיסטיקות של הפרעות נפשיות (DSM-IV) עם טיעונים שנונים אך מסולפים, או אפילו שקרים ברורים, הם פועלים כדי לגרום לכך שהתעללות מינית בנשים וילדים לא תיחשב פשע.

בינתיים, רשויות שמספקות רישיונות לעיסוק בבריאות הנפש, לעתים נדירות נוקטות פעולות חריפות יותר מאשר אזהרה -- כלומר, ביטול רישיון זמני -- פסיקה של "התנהגות מקצועית בלתי הולמת" והשהייה זמנית של עוסק במקצוע.

• ב-2003, הוועדה לפיקוח על פסיכולוגים של מדינת קולורדו ביטלה את רישיונו של ד"ר ג'ון דיק, שטיפולו בילד בן 5 כלל שימוש בצעצועי מין. לפי דבריו של אבי הילד, בנו "הופשט, עונה, רוסן, התעללו בו באופן מילולי ומיני, עשו לו שטיפת מוח וזעזעו אותו בעזרת דילדו" בזמן הטיפול האמור.
• ב-1989, ד"ר פול א.וולטרס, פסיכיאטר שהיה אחראי על בריאותם של תלמידים באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה ויושב הראש לשעבר של מחלקת בריאות הנפש בשירותי הבריאות באוניברסיטת הרווארד, אולץ להתפטר אחרי שהואשם בקיום "יחסי מין תכופים" עם מטופלת. האישה, שהייתה קורבן להתעללות מינית בתור ילדה, קיבלה למעלה מ-200,000 דולר בעסקת טיעון. היא אמרה שוולטרס השתמש בה כדי לבצע בו מין אורלי, "לפעמים בשניים מתוך שלושה מפגשי ניתוח פסיכיאטרי בשבוע".

עם זאת, יש פסיכיאטרים שמואשמים בפלילים ומורשעים.

• באורנג' קאונטי, קליפורניה, הפסיכיאטר ג'יימס הרינגטון ווייט, הורשע במעשה סדום במטופל. לאחר חקירה בידי ועדת האזרחים למען זכויות האדם (CCHR), נמצא שווייט סימם אנשים צעירים והסריט את עצמו מקיים איתם יחסי מין. ווייט נידון למאסר של כמעט שבע שנים.

שום רופא, ארגון סוציאלי או חבר משפחה לא צריך לשלוח שום אדם להתייצב מול ה-"טיפול" הנפשי שנחשב היום כתרפיה.

זהו אחד מתוך סדרה של דו"חות המופקים על ידי CCHR שעוסקים במעילה באמון בתחום בריאות הנפש. הוא מונפק כשירות ואזהרה לציבור.

התעללות מינית בידי מטפל היא התעללות מינית. אונס בידי מטפל הוא אונס. הם אף פעם לא יהוו תרפיה. עם זאת, עד שזה יהיה מוכר באופן נרחב, ותובעים ושופטים יתייחסו לכל מקרה כזה, פסיכיאטרים, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים ימשיכו להוות איום על כל אישה או ילד שעוברים טיפול נפשי.

בכנות,

ג'ן איסטגייט
נשיאה
ועדת האזרחים הבינלאומית לזכויות האדם