לכל חברה גדולה יש את המוחות היצירתיים שלה – האמנים האמיתיים שלה. מיוון ורומא העתיקות, דרך הרנסנס ועד לעולם כיום, המין האנושי רחש כבוד רב לגברים ונשים בעלי יכולות אומנותיות מיוחדות.

סופר אמריקאי מפורסם בשם הנרי ג'יימס אמר פעם: "זאת האומנות שעושה את החיים". מילותיו הן לא פחות נכונות גם היום, כי באמת, האומנים הם האנשים שחולמים את העתיד שלנו ויוצרים את המציאות של המחר. נכון, גם מהנדסים, אנשי עסקים ואנשים בעלי חזון עושים זאת בתחומים אחרים, אבל באופן כללי, העתיד שהם יוצרים סובב סביב הרווחה החומרית שלנו. זהו האומן שמחייה את הנפש, שגורם לנו לצחוק ולבכות ויכול אפילו לעצב את העתיד הרוחני של החברה שלנו. אלה הם האומנים שיוצרים את החיים.

אם כך, זה מסביר מדוע אומנים נשארים הנכסים האנושיים המוערכים ביותר בעולם כולו.

למרבה הצער, במקרים רבים, הם נכסים שהפסדנו מוקדם מדי - הפסדים שהשאירו אותנו עניים יותר. בעשורים האחרונים כולנו התאבלנו על מותם בטרם עת של אומנים אדירים שהעשירו את חיינו ושעזבו לפני שעבודתם הושלמה. יוצרים גדולים בתחומי הספרות, הקולנוע, התיאטרון ובאולמות הקונצרטים, שמות כמו ארנסט המינגווי, הסופר הגדול של צרפת אנטונין ארטו, זמרת הג'ז בילי הולידיי, ג'ודי גרלנד, מרילין מונרו, ויוייאן ליי, קורט קוביין, מייקל האטצ'נס, פיל הרטמן ורבים נוספים.

כשרואים את הרשימה החלקית הזאת, אפשר לחשוב בקלות שחייהם של האומנים הם פרועים באופן בלתי נמנע, ושלכמה מהם, הלחצים של ההצלחה דורשים מהם דברים שלא ניתן לשאת. זה גם יהיה קל להאמין שכדי להיות אומן מצליח אתה צריך להיות נוירוטי או איזו דמות טרגית.

שום דבר מדברים אלה הוא לא נכון.

בכל אחד ממקרים האלה, היו השפעות סמויות שפעלו כדי לגרום לתוצאה הקטלנית. האמת היא שלכל אחד מאומנים דגולים אלו ולרבים אחרים שעזבו אותנו, הוצעה "עזרה". במקום לקבל עזרה, מעלו באמונם ושמו אותם על הנתיב הבטוח לחיסולם.

המעילה באמון הגיעה דרך השפעה ישירה או עקיפה של פסיכיאטרים או פסיכולוגים, שטענו שהם יעזרו, אבל היו למעשה כוח הרסני שהשאיר את אותם אמנים עם נזקים נוראיים – או הביא למותם – לאחר שערערו את בטחונם ושברו אותם מבחינה מנטלית.

כיום יש דחיפות נוספת שישמעו ויבינו את המסר הזה, כי ההתקפות על האומנים מכל הסוגים רק גברו מבחינת הכמות והיעילות. הנשק כולל עכשיו מערך של סמים קטלניים שמתחזים לתרופות מרפאות, הן גורמות לתוצאות שדומות למצב של אדם כשהוא לאחר לובוטומיה (ניתוח לכריתת האונה הקדמית של המוח). בהוליווד, המֶכָּה של תעשיית הבידור, הסמים הפסיכוטרופיים, משני החשיבה הממכרים האלה, תובעים מחיר גבוה מדי בצורה של חיי יצירה מחוסלים.

מלבד ההרס שמפוזר בין שורות האומנים עצמם, אסור לנו לשכוח: שאומנים יוצרים את עתיד החברה שלנו.

האם זה העתיד שעומד בפנינו? האם זה העתיד שבו נלך אחרי מובלי דעה לעבר עולם חדש "תרפיוטי" שבו יש אנשים שהיצירתיות שלהם מוגבלת, המשפחות הרוסות, יש בו חיים שאבדו והרס עצמי?

אם זה נשמע ניסיון לזרוע בהלה, בדקו את הנתונים מטה, הם מראים מה צפוי לנו בעתיד, אלא אם כן כמה שינויים גדולים יבוצעו מהר: כיום, יותר מ-20 מיליון ילדים בכל העולם מקבלים סמים פסיכיאטריים משני חשיבה במרשם רופא, כולל נוגדי דיכאון שסוכנויות פיקוח על תרופות בבריטניה ובארצות-הברית הזהירו שעשויים לגרום להתאבדות ולהתנהגות אלימה. אכן, ניתן לחקור ולגלות שהמקור לשכיחות של אירועי ירי בבתי-ספר ושל פשעים אלימים על-ידי נערים, הוא הגידול בצריכת סמים פסיכיאטריים אלה שנרשמו לאותם נערים. מיליונים מקבלים גם סמים ממריצים, בעלי עוצמה רבה יותר מקוקאין במרשם רופא .

מבין אותם מיליונים, חשוב כמה מהם היו יכולים להיות אומנים דגולים, והם לעולם לא יגשימו את ייעודם? ואיך החברה שלנו תסבול מכך מהיעדרם?

התאבלנו על האומנים הדגולים שאיבדנו בטרם עת. איננו רוצים להתאבל על אומנים נוספים.

ועדת האזרחים הבינלאומית לזכויות אדם אוספת מידע ומחקרים עדכניים שמסייעים לסופרים ולתסריטאים לקבל את החומרים והעובדות בנושא הפסיכיאטריה. זה כולל את הספר 'ארץ הצללים', הסיפור של השחקנית פרנסס פרמר; בתוכנית "60 דקות" באוסטרליה הוצגו ראיות חותכות בנושא. על שידורה הוענק פרס טלוויזיה לאומי לאותה התוכנית, ותועדו סיפורים נוספים במסגרת תחקירים ששודרו בערוץ 4 הבריטי, בגרמניה, באיטליה ובמדינות אחרות. למעשה, המטה הבינלאומי של ועדת האזרחים לזכויות האדם (CCHR) נמצא בליבה של הוליווד בשדרות סנסט. במקום ישנו מוזיאון קבוע חדשני שנקרא 'פסיכיאטריה: תעשיית המוות'. יש בו 14 סרטי תעודה יחידים במינם שעוסקים בהיבטים שונים של פסיכיאטריה – החל מההיסטוריה האפלה שלה ועד לתפקידה בשואה; מטיהור אתני, אפרטהייד וגזענות ועד לטיפולים הפוגעניים שלה, לעיתים קרובות אפילו קטלניים, כמו למשל הסמים הפסיכוטרופיים הממכרים והמסוכנים, שוקים חשמליים, כירורגיה פסיכיאטרית, וסמים ממריצים שמשתמשים בהם לצורך סימום ילדים.

המוזיאון הזה, והמחקרים ש-CCHR מבצעת כבר עשרות שנים, מהווים מקורות מידע עבור תסריטאים בקולנוע ובטלוויזיה, למחזאים ולסופרים. אנו מבקשים ממך לעבוד איתנו כדי להפיץ את המידע הזה וכדי לעזור לאומנים שצריכים עזרה, כדי לוודא שהעתיד שלנו מובטח לנו.

בכבוד רב,

ג'אן איסטגייט
נשיאת
ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית

ברוס וייסמן
נשיא
ועדת האזרחים לזכויות אדם - ארצות-הברית 

אן ארצ'ר
שחקנית

דיוויד קמפבל
מלחין,
מהנדס הקלטות

רייבן קיין קמפבל
זמרת, מלחינה,
מחזאית

ננסי קרטרייט
שחקנית, סופרת 

צ'יק קוריאה
מלחין ג'ז, פסנתרן

אייזק הייז
מלחין, מוזיקאי,
שחקן

ג'פרי לואיס
שחקן

ג'וליאט לואיס
שחקנית

ג'ון נובלו
מלחין, מוזיקאי

דיוויד פומרנץ
זמר, כותב

הרייאט שוק
זמרת,
כותבת