הרס הקהילה: ה-"טיפול" בכפיה של הפסיכיאטריה
עם צמיחתן המהירה של תוכניות ממשלתיות ל-"בריאות נפש קהילתית" למופרעים בנפשם, שמגיעות כיום למיליארדי דולרים, כיצד יתכן ש-"מחלות נפש" ממשיכות להתפשט בקהילותינו כיום?
'ועדת החופש לבריאות הנפש' של ארה"ב פרסמה דו"ח המצהיר כי קיים "טיפול אפקטיבי לשיקום יעיל שהינו חיוני לשיקום איכותי ולהתאוששות ואשר זמין כעת עבור רוב מחלות והפרעות הנפש החמורות". הדגש הוסף]
לאנשים שלא יודעים הרבה אודות הפסיכיאטריה ו-'תוכניות בריאות הנפש הקהילתית', חדשות אלה נשמעות נהדרות. אולם, מהם בדיוק 'טיפולים' חיוניים אלה?
טיפולים אלו כוללים בעיקר טיפול בתרופות מרשם הנקראות 'נוירולפטיקס' (מיוונית "מחזיק עצבים", המרמז על הדרך שבה הסמים פועלים על המוח ממש כמו ניתוח לכריתת האונה הקדמית בצורה כימיקלית).
עלויות הטיפולים הנוירולפטיים (מיוונית "משתק עצבים") למטופלים הסובלים כביכול מסכיזופרניה ברחבי ארה"ב, עולה מעל 10 מיליון דולר ביום. הטיפול מתמשך לרוב לאורך כל החיים.
אולם, מה צריכה להיות העלות של טיפול איכותי, החלמה וההזדמנות להביא אנשים אלה חזרה לחיים יצרניים?
על פי ממצאים של מחקרים לא פסיכיאטריים, בלתי תלויים, התשובה לשאלה זו היא "לא הרבה בכלל". טיפול איכותי המביא לידי החלמה, שיקום והשתלבות מחדש בחברה יכול להיעשות בעלות נמוכה באופן מהיר, יציב, לאורך זמן והכי חשוב, ללא סמים פסיכיאטריים.
במחקר שערך 'ארגון הבריאות העולמי' במשך שמונה שנים בחולים בעלי הפרעות נפשיות חמורות מהודו, ניגריה וקולומביה -- שלוש מדינות נחשלות שבהן תוכניות הטיפול אינן נשענות בעיקרן על טיפול תרופתי -- מצאו שמצבם של חולים אלה השתפר במידה ניכרת הרבה יותר מאשר מצבם של מטופלים במצב דומה בארצות הברית ובארבע ארצות מפותחות אחרות שם עיקר הטיפול נשען על טיפול בסמים פסיכיאטרים. מחקר מעקב הגיע למסקנות דומות.
בארצות הברית, בשנות ה-70, הניסוי המאוחר של ד"ר לורן מושר ב'בית סוטריה' בוסס על הרעיון שאפשר להתגבר על 'סכיזופרניה' ללא סמים פסיכיאטרים. לקוחות 'סוטריה' שלא קיבלו תרופות נוירולפטיות למעשה הגיעו לתוצאות הטובות ביותר בהשוואה למאושפזים בבתי חולים וכאלו שטופלו בסמים פסיכיאטרים. חוקרים משוויץ, שוודיה ופינלנד שחזרו על הניסוי, הגיעו לאותן מסקנות והם ממשיכים להשתמש בשיטה זו גם כיום.
באיטליה, ד"ר גאורגיו אנטונוצ'י גרם לסגירתן של כמה מהמחלקות הפסיכיאטריות הנוראיות ביותר על ידי טיפול בחולים בעלי הפרעות חמורות במיוחד באמצעות כבוד וחמלה וללא תרופות פסיכיאטריות. תוך חודשים, המחלקות האלימות ביותר הפכו לשלוות ביותר.
מה כל זה אומר?
כמו שכל מדען פיזי שמכבד את עצמו יאמר לך, תיאוריה היא טובה רק כל עוד היא עובדת. הוא יודע שכשהוא פוגש עובדות שלא מתאימות לתאוריה, הוא צריך להמשיך לחקור ולשנות או להפטר מהתאוריה בהתבסס על עדויות אמיתיות שהתגלו.
במשך הרבה שנים, פסיכיאטריה קידמה את התאוריה שלה שה-"טיפול" היחיד עבור "מחלות" נפשיות חמורות הוא סמים נוירולפטיים. עם זאת, הרעיון הזה הוא כוזב. האמת היא שלא רק שהסימום של חולים מופרעים קשות מבחינה מנטלית הוא לא נחוץ ויקר, אלא גם גורם לתופעות לוואי מזיקות למוח ולחיים.
דו"ח זה חושף את השקרים בטיעונים של הפסיכיאטריים -- את ההונאה שבדבר, שקרים ורמאויות אחרות. ידיעת אינפורמציה זו, הופכת את זה לדבר שקל מאוד להבחין בו, מדוע פסיכיאטריה תתקוף כל פתרון אלטרנטיבי וטוב יותר, לבעיות של הפרעות נפשיות חמורות.
למעשה אנחנו לא רק מתמודדים עם מחסור במיומנויות או שיטות מדעיות, או אפילו עם מדע מדומה. הצהרות טובות-לב לכאורה, כמו "יש עדויות מדעיות ברורות שסוגים חדשים של תרופות יכולים לטפל טוב יותר בתסמינים של סכיזופרניה ודיכאון, עם הרבה פחות תופעות לוואי," לא נתמכות על ידי עדויות ויוצרות הונאה רפואית ברורה.
הגישה הבסיסית של הפסיכיאטריה לטיפול בהפרעות נפשיות קשות שאבחונם מבוסס על "הוכחות מדעיות" ודרך פעולה בסיסית של 'בריאות נפשית קהילתית' ותוכניות פסיכיאטריות אחרות -- היא מדע מזיק ורפואה גרועה, אבל היא עסק טוב מאוד עבור הפסיכיאטריה.
האמת הפשוטה היא שלטיפולים הפסיכיאטרים שפוגעים בגוף, במוח ובנפש, יש אלטרנטיבות שעובדות. כיום, כשהפסיכיאטריה קוראת לתוכנית חובה למיון ותיוג מחלות נפש למבוגרים וילדים בארה"ב, אנחנו מעודדים את קריאת הפרסום הזה על ידי כל מי שיש לו עניין בשמירה על בריאות הגוף ובריאות הנפש, החופש של משפחות, קהילות ואומות. משהו חייב לקרות כדי שעזרה אמיתית תהיה שם עבור אלה הזקוקים לה.
שלך,
ג'אן איסטגייט, נשיאת ועדת האזרחים הבינלאומית לזכויות האדם