מלחמת-העולם הראשונה – פסיכיאטרים בגרמניה השתמשו במכונת הלם פרימיטיבית על חיילים שסבלו מהלם קרב. שאיפתם? לגרום לחיילים לפחד מבית-חולים יותר מאשר מלחימה בקווי החזית.

שנות ה-20 – הפסיכיאטר האוסטרי מנפרד סקל ביקש להיפטר מ-"תאי מוח רעים" על-ידי הזרקת אינסולין למטופלים שלו. למרות פרכוסים חמורים ושיעור מוות של חמישה אחוזים, סקל הגן על ה-"טיפול" שלו כשהוא מצביע על המצב הילדותי של המטופלים שלו שנבע מהטיפול הזה. מחלקות לטיפול בשוקים חשמליים בבתי-חולים וטיפול באינסולין הפכו לעסק גדול.

שנות ה-30 – הפסיכיאטר והנוירולוג ההונגרי לדיסלס פון מדונה האמין שהוא יכול להיפטר ממחלות נפש באמצעות תרופה שנקראת מטרזול, שיוצרת פרכוסים אשר גורמים לנזק מוחי. פסיכיאטר היה יכול להמם בצורה כימית 50 מטופלים ולהביא אותם למצב צייתן במשך בוקר אחד, מה שהפך את הנוהל לרווחי ביותר. ההצלחה הפיננסית הזו הציתה שיטה אפילו יותר רווחית של יצירת פרכוסים אשר גורמים לנזק מוחי – שוקים חשמליים.