פרק רביעי: הניסוי
ההיעדר המוחלט של מבחנים מדעיים כלשהם כדי לאמת אבחון, לא עוצר את הפסיכיאטרים מעריכת ניסויים קליניים של תרופות מסוכנות.
אף בדיקת מעבדה לא אמתה או מדדה אף אחת מההפרעות הנפשיות. אבל הרבה מאוד כסף מונח על כף המאזניים. מחקר התרופות הפסיכיאטריות הוא סובייקטיבי ביותר וזרוע במניפולציות. על בסיס מחקר משוחד כמו זה, תרופות פסיכוטרופיות עם תופעות לוואי שיכולות להיות קטלניות, מאושרות באופן שגרתי על-ידי המומחים של המינהל למזון ולתרופות (FDA) לתמיד לשימוש על-ידי הציבור התמים.
אבל הניסויים לא מסתיימים שם. ניסויים נוספים בתרופות פסיכוטרופיות מנצלים את ההפרעות המומצאות ב-DSM כדי לגרוף אפילו יותר רווחים על-ידי התמקדות בתמימים ביותר שבינינו – הילדים.
עובדה: עם סכומי עתק על כף המאזניים, ניסויים פסיכיאטריים על ילדים הם שכיחים, עם 323 מחקרים שהסתיימו או שנמצאים עדיין בשלבי עבודה.