פסיכיאטרים עומדים על כך שתאמין שהתרופות שלהם "בטוחות ויעילות" – כי הם "המומחים לבריאות הנפש", ואתה לא. אבל מקרה אחר מקרה מוכיח שאם תבטח בהם, ההשלכות עלולות להיות הרות אסון.

כיצד הציבור הופך להיות מיודע יותר בקשר לזה? על-ידי כך שהם יתעקשו על זכותם לתת את הסכמתם מתוך ידיעה.

רופאים אומרים שאלה העובדות שאתה צריך לדעת:

אחת: הפרעות פסיכיאטריות הן לא מחלות אמיתיות הדורשות טיפול רפואי.
שתיים: אין שום הוכחה מדעית שתרופות פסיכוטרופיות פותרות בעיה נפשית כלשהי.
שלוש: תרופות פסיכוטרופיות מסתירות את הסימפטומים וגורמות לתופעות לוואי חמורות בטווח הקצר ובטווח הארוך.

הפסיכיאטרים מודים...
"אף אחד לא יודע בדיוק כיצד פועלות התרופות הפסיכיאטריות האלה".
"אני לא מספר להם על כל תופעה, כי יש כל-כך הרבה תופעות לוואי אפשריות".
"במשך הרבה שנים חשבנו שיש לנו בדיקות מדויקות, אבל הסתבר שלא היה להן כל ערך".
"לעולם אי אפשר לדעת אם אתה נותן את הסם הנכון".
"הכל עניין של ניסוי וטעיה".
"אי אפשר פשוט לרפא אנשים".

ארבע: הן יכולות לגרום לתלות ולהתמכרות.
חמש: רוב הבעיות הנפשיות נגרמות בשל מחלה גופנית שלא אותרה, שדורשת טיפול רפואי, לא פסיכיאטרי.
שש: לא חשוב כמה חמור המצב הרגשי או המצוקה הפסיכולוגית, ישנן דרכים יעילות רבות שלא כוללות נטילת תרופות פסיכוטרופיות.

ככל שהפסיכיאטריה המודרנית חדרה יותר ויותר לעולמנו בחמישים השנים האחרונות – כך גדל הסימום הפסיכיאטרי. אבל מכיוון שנדיר שמספרים לחולים על אפשרויות שלא כרוכות בתרופות, הסכמה מתוך ידיעה אמיתית כמעט אף פעם לא מתקיימת.

יש דרך לחשוף את ההתעללות הזאת באמצעות סמים – על-ידי דיווח של תלונות ותגובות שליליות לתרופות פסיכיאטריות לרשויות הפיקוח על תרופות.

רק דרך הדיווח על כל התגובות השליליות האלה יצא לאור ההיקף האמיתי של זוועות הסימום הפסיכיאטרי.

עובדה: ה-FDA מודה שקרוב לוודאי רק 1-10 אחוזים מכל תופעות הלוואי
מדווחים על-ידי החולים או הרופאים.