פסיכיאטריה: ידידה או אויבת?
באוסטרליה יש אוכלוסייה של 24.1 מיליון תושבים, ועם זאת יותר מ-35 מיליון מרשמים לתרופות פסיכיאטריות נרשמים בכל שנה, עם 9 מיליארד דולר שמבוזבזים מדי שנה על בריאות הנפש.
כדי להילחם בכך, CCHR אוסטרליה הוציאה סרט תיעודי בשם 'פסיכיאטריה: ידידה או אויבת?' הסיפור שלא סופר על הפסיכיאטריה באוסטרליה. הוא מראה את הפסיכיאטריה באוסטרליה החל משנות ה-60 עם "הטיפול בשינה עמוקה" הידוע לשמצה. העיסוק הביא למותם של 24 מטופלים במהלך 16 שנים. המטופלים היו בתרדמת במשך תקופה של עד 14 ימים עם כמויות גדולות של תרופות, ובמקביל רבים מהם קיבלו הלם חשמלי. ועדה מלכותית ממשלתית שמונתה לחקור את מקרי ההתעללות, תיארה את ממציא השינה העמוקה הארי ביילי בתור "דו-פרצופי, ערמומי, מעמיד פנים ולא מוסרי".
למרות החקירה של הוועדה המלכותית, הפסיכיאטרים האוסטרלים המשיכו עם העיסוקים המזיקים שלהם. קורבנות הפסיכיאטריה מקבלים מרשמים לתרופות על סמך הערכות שרירותיות כש-90 אחוזים מהפסיכיאטרים לא יכולים להסכים על אבחנה.
ה-BBC בבריטניה לקח 10 מתנדבים, שחצי מהם אובחנו בעבר כסובלים מהפרעה נפשית, וביקשו משלושה מומחים לבריאות הנפש לבחון אותם, כשאז הם היו צריכים לקבוע מי אובחן עם מה. אחרי שבוע של בחינה הם הצליחו לזהות פחות ממחציתם נכון. הפרעות נפשיות מגיעות מ-'המדריך לאבחון וסטטיסטיקה להפרעות נפש', שנוצר על סמך הצבעה, לא חקירה מדעית של הוכחות. איילין רייט, אחות פסיכיאטרית, אמרה: "אנשים פשוט רוצים להוסיף תווית ואז הם יוכלו להסתכל בספר שלהם ולומר 'אה, זאת התרופה לבעיה הזאת, אז עכשיו אני יודע איך לטפל בה'."
מ-1993 עד 2012, הממשלה האוסטרלית הוציאה 505 אחוז יותר על תרופות נגד דיכאון, 5,035 אחוז יותר על תרופות אנטי-פסיכוטיות ו-12,016 אחוז יותר על תרופות ממריצות. ומה התרופות האלה עושות למטופל? ברברה שמידט, עובדת סוציאלית, אומרת לנו: "פתאום הם לא יכולים לחוות את החיים במלואם, הם לא באמת יכולים להרגיש את השמחה כשהם רואים את ילדיהם".
"אנשים פשוט רוצים להוסיף תווית ואז הם יוכלו להסתכל בספר שלהם ולהגיד 'אה, זו התרופה לבעיה הזאת, לכן, עכשיו אני יודע איך לטפל בה'."
הוסף לכך תופעות לוואי שהן לפעמים רצחניות ואובדניות. אֵם אחת קיבלה המלצה שבנה, שהיה מוכה יגון בגלל חברתו, ילך לטיפול נפשי. אחרי חמש דקות הפסיכיאטר שאיתו הוא נפגש קבע: "נראה שהוא עשוי להיות בדיכאון, הייתי ממליץ על פרוזאק". אחרי חודש הוא היה אדם שונה. "בקושי זיהיתי את בני, הילד ששאף להישגים גבוהים והיה די מחונן מבחינה אקדמית, שהעניק אהבה וחמלה והיה פופולארי במידה עצומה – הפך לילד שלא רצה ללכת לבית-הספר ונעשה אגרסיבי וכועס כל הזמן. שוב ושוב פניתי לשירותי בריאות הנפש ואמרתי: 'אני באמת מתנגדת לכך, אני לא רוצה שהוא ייקח פרוזאק', והתשובה של הפסיכיאטר היתה שאני צריכה להפסיק לקרוא מחקרים ושאני צריכה להיות בשקט, שהוא הרופא ואני סתם אימא, ושאני צריכה לסמוך על השיקול המקצועי שלו", אמרה האימא. בנה תלה את עצמו בחניון המשפחתי.
הסרט התיעודי 'פסיכיאטריה: ידידה או אויבת?' זכה לקידום בטלוויזיה ודרך הקרנות בקולנוע, וגם דרך מודעות בעיתונים ובאינטרנט. כל הקידום כיוון את הציבור לאתר של CCHR אוסטרליה כדי לצפות בסרט התיעודי. כל זה תוגבר על-ידי דיוור כלל ארצי של ה-DVD של הסרט 'פסיכיאטריה: ידידה או אויבת?' לאנשים שמושפעים ישירות מתעשיית הפסיכיאטריה ולמוסדות בעמדות מפתח. CCHR אוסטרליה הגיעה ליותר מ-14 אחוז מהאוכלוסייה האוסטרלית עם האמת על התעללות פסיכיאטרית.
עצור התעללות פסיכיאטרית
בתור כלב שמירה של תחום בריאות הנפש ללא כוונת רווח, CCHR תלויה בחברויות ובתרומות כדי להוציא לפועל את שליחותה לבער הפרות של זכויות האדם בידי הפסיכיאטרים ולנקות את תחום בריאות הנפש. כדי להיות חלק מהתנועה הגדולה ביותר בעולם לשינוי בריאות הנפש, הצטרף לקבוצה שעזרה לחוקק מעל 180 חוקים להגנה על אזרחים מפני עיסוקים פסיכיאטריים מזיקים.
